טיפול רגשי לילדים

האם הילדה או הילד שלכם סובלים מקשיים רגשיים, בעיות חברתיות או לקויות למידה? טיפול רגשי לילדים המשלב את שיטת אלבאום יחד עם טיפול במשחק – play therapy – יכול לתת מענה לקשיים אלו.

מתי לפנות לטיפול רגשי?

טיפול רגשי לילדים - יואב ניומן“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים” על פי ספר הילדים של ד”ר סוס. הלוואי שבמציאות הכל היה נפלא והילדים שלנו היו מצליחים בכל רגע לחיות בעולם הזה עם בטחון עצמי גבוה, תחושת סיפוק והצלחה בכל תחומי החיים. לצערנו זה לא תמיד כך…ואז אנו פוגשים בחלקים הפחות נעימים של ההורות, בקשיים איתם הילד מתמודד,והחלום שהילד שלי פשוט יהיה מאושר קצת מתחיל להיסדק.

מה עושים עם התחושה המבעבעת שמשהו לא ממש בסדר? המציאות דופקת על הדלת, היועצת או המורה מציעה “אולי טיפול רגשי?” לצד החוויה הלא פשוטה הזו עולה לפעמים ההשלמה שזה הדבר שהילד שלך צריך על מנת לממש את כל הפוטנציאל הטמון בו…ונכון, לא תמיד קל למצוא את התקציב לזה, ולא הכי פשוט להתארגן עם הזמנים, “ומה עם שאר הילדים”. ולמרות כל המורכבויות האלו, אם יש לכם הרגשה שמשהו לא עובד כמו שצריך, כנראה שזה הזמן לפנות לטיפול רגשי לילדים.

טיפול רגשי לילדים

רצוי לפנות לטיפול בילדים ונוער ברגע שמתעוררת תחושה שהילד מתקשה להתמודד לבד בתחום הרגשי, החברתי או הלימודי. כאשר הילד מסתגר בתוך עצמו, מתפרץ בכעס או מתנהג באופן לא מותאם לסביבה או לגילו הוא זקוק לתמיכה מקצועית. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את הנזק הנובע מתחושת הכישלון, העלולה להיווצר אצל הילד המתקשה בחברה ובלימודים.

בעבודתי עם ילדים אני משלב את העקרונות של שיטת אלבאום טיפול באמצעות משחק – play therapy – בהתאם לצרכים הייחודיים של כל ילד. שיטת אלבאום מתמחה בטיפול בלקויות למידה וקשיי תפקוד, כגון: דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז או כשל בוויסות חושי ותנועתי. טיפול באמצעות משחק מיועד לסייע לילדים המתקשים בתחום הרגשי-חברתי, כגון: קושי בתקשורת חברתית, חרדות והתפרצויות זעם.

מעורבות הורים בתהליך הטיפולי

מה הקושי הרגשי או החברתי שילדתך מתמודדת אתו?
האם ניסיתם לפנות לטיפול רגשי בעבר?
אשמח לתת ייעוץ.ליצירת קשר

מעורבות ההורה בתהליך הטיפולי מקנה לילד תחושת ביטחון ויוצרת אצלו אמון שהטיפול אכן יכול לעזור לו. בסיום כל מפגש ההורה מוזמן לחדר הטיפולים, כדי לתת לילד הזדמנות לחלוק איתו/ה את מה שהוא עבר במהלך המפגש. בזמן הזה, ההורה גם יכול לשתף את המטפל בהתפתחויות שהיו במהלך השבוע. במידה ועולה צורך, ניתן לקיים מפגשים בין ההורים למטפל ללא נוכחות הילד, כדי לאפשר שיחה חופשית בין המטפל להורים.

אחת האפשרויות היא לקיים “טיפול דיאדי” או טיפול משפחתי. כלומר, טיפול בו ההורה הנו שותף מלא במפגש הטיפולי עם הילד. כך יכול המטפל להתבונן בזמן אמת באופי התקשורת שבין ההורה לילד ולסייע לכל צד להגיב בצורה קשובה לצרכיו של השני.

טיפול בבני נוער

בגיל ההתבגרות בני הנוער עוברים שינויים פיזיולוגיים ורגשיים, המשנים את תפיסתם לגבי זהותם ומקומם בעולם. האתגר לסלול את דרכם הייחודית כאנשים בוגרים, עלול לעורר תחושת בלבול וחוסר ביטחון. מחד, הרצון לעצמאות יכול להתבטא במאבקי כוח והתנגדות לסמכות, ומאידך – להסתגרות והימנעות מאתגרים.

קשיי תקשורת בין ההורים והנער או הנערה, עשויים להעלות את הצורך בהתערבות של גורם חיצוני. בטיפול המשלב שיחה והתנסות חווייתית, הנער או הנערה יכולים לחלוק את עולמם הפנימי עם המטפל ולקבל את התמיכה וההדרכה להן הם זקוקים.