בעיות רגשיות

לכל ילד יש רגעים של כעס, חוסר בטחון ועצבות. אך במקרה של בעיות רגשיות המשפיעות על ההתנהלות היום יומית של הילד לאורך זמן, יש צורך בהתערבות טיפולית.

יואב ניומן - בעיות רגשיות בילדיםילדים יותר רגישים פחות חסינים למצבי לחץ ולמצוקות של החיים מילדים אחרים. הם יכולים להיכנס לתקופה של משבר נפשי בעקבות  מצבים כמו גירושים, מעבר דירה או קושי כלכלי של המשפחהשינה שלווה, אכילה מאוזנת, כישורים חברתיים ושמחת חיים מהווים בסיס לתפקוד התקין של הילד. כל שינוי בדפוסי ההתנהגות באחד מהתחומים הללו עשוי להצביע על בעיות רגשיות שהילד לא מצליח להתמודד עמן בכוחות עצמו.

סגנונות תגובה לבעיות רגשיות אצל ילדים:

עם איזה קושי הילד שלך מתמודד?
האם יש סימנים מעוררי דאגה בהתנהגות של ילדך?
אשמח לייעץ.ליצירת קשר

אחד האתגרים בזיהוי מקור הבעיות הרגשיות, הוא שהביטוי ההתנהגותי לא תמיד מצביע על הסיבה לבעיה. רגשות יכולים לכסות אחד על השני. לדוגמה, כעס יכול לכסות על פחד, אדישות ושעמום יכולים לכסות על עצב , וצחוק מוגזם לפעמים מכסה על חרדה או חוסר ביטחון.

חרדה, התקפי זעם ודיכאון הם מבין הסימנים השונים לבעיות רגשיות אצל ילדים.

חרדה אצל ילדים

ילדים רבים מפחדים מאנשים זרים, מבעלי חיים, יצורים דמיוניים, חושך וחלומות מפחידים. כאשר הפחדים והחרדות תופסים מקום מרכזי בחייו של הילד, נפגעת התחושה של היותו מוגן, רמת התפקוד יורדת והקשרים החברתיים יכולים להיחלש.

למרות שהפחד הוא פרי מוחו של הילד, עבורו הוא ממשי, יש לו שם וצורה ולכן הוא מפחיד. בטיפול החוויתי הילד לוקח תפקיד פעיל מול פחדיו ובכך הוא הופך את חווית חוסר האונים למצב בו הוא חש בטחון ועצמה.

התקפי זעם

כעס הוא תגובה לתחושה של פגיעה פיזית או רגשית, כלפי חוץ ניתן לפרש לפעמים את הכעס כהתנהגות תוקפנית, בעוד שלמעשה הילד ה”כועס” מגן על עצמו כדי לשמר את שלמות תחושת הערך העצמי שנפגעה. עוצמת הכעס שהילד חווה עשויה להציף אותו עד כדי התקפי זעם בלתי נשלטיםחשוב להבין את מקור הכעס של הילד בשלב מוקדם על מנת לעזור לו להביע את הכעס בצורה בריאה ולמנוע הידרדרות להתקפי זעם ואיבוד שליטה.

אצל ילדים עם קשיים של הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות וליקויי למידה, לעתים קרובות נראה שהם סובלים מסף תסכול נמוך יותר ומתקשים להתמודד עם כעסיהם ולבטא את רגשותיהם באופן מותאם.

דיכאון אצל ילדים

כאשר ילד מראה סימנים של דיכאון כגון איבוד עניין בחבריו ועיסוקיו, חוסר אמון ביכולתו להצליח, נטייה לביקורת עצמית ותחושת חוסר שייכות, יש לשקול פניה לטיפול רגשי. גם התכנסות פנימה, פסימיות וצמצום הפעלתנות והיזומה של הילד עשויים להיות ביטוי לעצבות ורגשות קשים.

דיכאון יכול להתפתח כתגובה לאירוע חיצוני כגון גירושים של ההורים, התמודדות עם מוות או מחלה של אחד מבני המשפחה, או הולדת אח חדש. לפעמים הסיבה היא יותר פנימית-אישיותית ונובעת מהרכב האופי של הילד. תכונות כמו נטייה לביקורת עצמית גבוהה, חשש מדחייה וכישלון, אחריות יתר וקושי בתקשורת הבין אישית מהווים גורמים המחלישים את כוח עמידתו של הילד אל מול מצבי חיים משתנים.

הטיפול יכול להקל על סבלו של הילד ולמנוע מתחושות אלו לפגוע בדימוי העצמי שלו.

טיפול רגשי לילדים

מערכת היחסים בין המטפל והילד יוצרת את המקום הבטוח בו הילד יכול להביע את המצוקה הרגשית. דרך המשחק הילד מבטא את פחדיו, את כעסיו והכאב הגדול שהוא מחזיק בתוכו. הביטוי הרגשי מאפשר לילד לעבד את תחושותיו ולבחון דרכי התמודדות חדשות.

השילוב של תרגול גופני יחד עם הטיפול הרגשי, מעצים את התהליך הטיפולי. התהליך הטיפולי שהילד עובר באמצעות משחק, יצירה, עבודה גופנית ושיחה מאפשר לו לגלות את הכוחות הדרושים על מנת להתמודד עם הבעיות הרגשיות. בטיפול בילדים ונוער עבור ילד אחד התהליך הוא גילוי היכולת לווסת את עוצמת רגשותיו, ואצל האחר התהליך הוא הוצאת הכוח אל הפועל ויציאה מתחושת חוסר האונים.

אני מאמין שהשינוי המיוחל מתרחש מתוך בדיקה משותפת של מגוון הרגשות שעולים בתוך הקשר שנוצר ביני לבין הילד. באמצעותו, הילד מגלה בהדרגה את הערך העצמי שלו. גילוי זה הינו הנכס הגדול ביותר שיעזור לו להתגבר על קשייו.