טיפול רגשי לילדים
עולמם הרגשי של ילדים הוא מרחב עשיר ומורכב, שבו הם לומדים לנווט בין רגשות שונים ומתמודדים עם אתגרים יומיומיים. כאשר ילדים נתקלים בקשיים רגשיים, החוויה יכולה להיות מעיקה ומבלבלת עבורם ועבור הוריהם כאחד.
קשיים חברתיים אצל ילדים מהווים לעיתים קרובות מקור מרכזי למתח רגשי. קושי ביצירת חברויות, חרדה חברתית או התמודדות עם דחייה עלולים להשפיע על ההערכה העצמית ועל הרווחה הנפשית של הילד. במקביל, ילדים רבים מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, המשפיעה לא רק על הביצועים הלימודיים אלא גם על היכולת לווסת רגשות ולהתמודד עם תסכול.
אחד ההיבטים החשובים בהתפתחות הילד הוא ויסות רגישות חושית. ילדים עם רגישות חושית גבוהה או נמוכה עלולים לחוות עומס רגשי כתוצאה מהתמודדות עם גירויים סביבתיים. זה יכול להתבטא בהתנהגויות מאתגרות, קשיי שינה, קשיים חברתיים, קשיי הסתגלות במערכת החינוך או התקפי טנטרום.
המשחק הוא השפה הטבעית של הילד לתקשורת רגשית. טיפול במשחק מהווה כלי טיפולי יעיל במיוחד עבור ילדים. דרך המשחק, הילד יכול לבטא רגשות מורכבים, לעבד חוויות קשות ולתרגל כישורי התמודדות חדשים בסביבה בטוחה ומשחקית.
הפרעת קשב וריכוז
ויסות רגישות חושית
טיפול במשחק
הסטינג הטיפולי
המסגרת הטיפולית מותאמת לגיל הילד ולצרכיו הייחודיים, ומתבצעת לפחות פעם בשבוע במפגש של שעה. ילדים מתחת לגיל 5 – אחד ההורים נוכח בחדר הטיפולים במהלך המפגש. מעל גיל 5, נוכחות ההורה נקבעת בהתאם להעדפת הילד או ההורה.
בכל מקרה, ב-10 הדקות האחרונות של כל מפגש ההורה מוזמן להצטרף ולשמוע מהילד על מה שהוא בוחר לשתף. חשוב להיות מודעים לכך שבשלב זה עשויים לצוף תכנים מורכבים, ולא על כל נושא ניתן יהיה לענות בנוכחות הילד. במידת הצורך, תיקבע פגישה נפרדת עם ההורה כדי לדון בנושאים שעלו בטיפול.
חשיבות הטיפול בילדים
טיפול רגשי אצל ילדים יכול להעניק להם בסיס איתן לעיצוב אישיותם ופיתוח תחושת מסוגלות בריאה. ההשקעה בבריאות הנפשית של ילדים מניחה יסודות לחוסן רגשי ולכישורי התמודדות שילוו אותם לאורך כל חייהם.
התמודדות בריאה עם קשיים רגשיים מחזקת את הילד לטווח הארוך, בונה חוסן נפשי ומפתחת כישורי חיים חיוניים. עם הליווי המקצועי המתאים, כל ילד יכול ללמוד לזהות את הרגשות והצרכים שלו, לפתח קישורים חברתיים ודרכים בריאות להתמודדות עם אתגרי החיים.
סגנונות תגובה של ילדים לבעיות רגשיות
- התנהגות כוחנית וחוסר שליטה
- התכנסות פנימה והימנעות מקשרים ופעילויות חברתיות
- כאבים גופניים ללא סיבה רפואית
- נסיגה להתנהגות ילדותית לגילו
אחד האתגרים בזיהוי מקור הבעיות הרגשיות, הוא שהביטוי ההתנהגותי לא תמיד מצביע על הסיבה לבעיה. רגשות יכולים לכסות אחד על השני. לדוגמה, כעס יכול לכסות על פחד, אדישות ושעמום יכולים לכסות על עצב, וצחוק מוגזם לפעמים מכסה על חרדה או חוסר ביטחון. חרדה, התקפי זעם ודיכאון הם מבין הסימנים השונים לבעיות רגשיות אצל ילדים.
חרדה אצל ילדים
ילדים רבים מפחדים מאנשים זרים, מבעלי חיים, יצורים דמיוניים, חושך וחלומות מפחידים. כאשר הפחדים והחרדות תופסים מקום מרכזי בחייו של הילד, נפגעת התחושה של היותו מוגן, רמת התפקוד יורדת והקשרים החברתיים יכולים להיחלש. למרות שהפחד הוא פרי מוחו של הילד, עבורו הוא ממשי, יש לו שם וצורה ולכן הוא מפחיד. בטיפול החוויתי הילד לוקח תפקיד פעיל מול פחדיו ובכך הוא הופך את חווית חוסר האונים למצב בו הוא חש בטחון ועוצמה.
דיכאון אצל ילדים
כאשר ילד מראה סימנים של דיכאון כגון איבוד עניין בחבריו ועיסוקיו, חוסר אמון ביכולתו להצליח, נטייה לביקורת עצמית ותחושת חוסר שייכות, יש לשקול פניה לטיפול רגשי. גם התכנסות פנימה, פסימיות וצמצום הפעלתנות והיזומה של הילד עשויים להיות ביטוי לעצבות ורגשות קשים. דיכאון יכול להתפתח כתגובה לאירוע חיצוני כגון גירושים של ההורים, התמודדות עם מוות או מחלה של אחד מבני המשפחה, או הולדת אח חדש. לפעמים הסיבה היא יותר פנימית-אישיותית ונובעת מהרכב האופי של הילד.
תכונות כמו נטייה לביקורת עצמית גבוהה, חשש מדחייה וכישלון, אחריות יתר וקושי בתקשורת הבין אישית מהווים גורמים המחלישים את כוח עמידתו של הילד אל מול מצבי חיים משתנים. הטיפול יכול להקל על סבלו של הילד ולמנוע מתחושות אלו לפגוע בדימוי העצמי שלו.
התקפי זעם
כעס הוא תגובה לתחושה של פגיעה פיזית או רגשית, כלפי חוץ ניתן לפרש לפעמים את הכעס כהתנהגות תוקפנית, בעוד שלמעשה הילד ה”כועס” מגן על עצמו כדי לשמר את שלמות תחושת הערך העצמי שנפגעה. עוצמת הכעס שהילד חווה עשויה להציף אותו עד כדי התקפי זעם בלתי נשלטים.
חשוב להבין את מקור הכעס של הילד בשלב מוקדם על מנת לעזור לו להביע את הכעס בצורה בריאה ולמנוע הידרדרות להתקפי זעם ואיבוד שליטה. אצל ילדים עם קשיים של הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות וליקויי למידה, לעתים קרובות נראה שהם סובלים מסף תסכול נמוך יותר ומתקשים להתמודד עם כעסיהם ולבטא את רגשותיהם באופן מותאם.
טיפול רגשי לילדים המבוסס על עקרונות אלבאום
בהקשר של טיפול רגשי לילדים, רצוי לפנות לטיפול בילדים ונוער ברגע שמתעוררת תחושה שהילד מתקשה להתמודד לבד בתחום הרגשי, החברתי או הלימודי. כאשר הילד מסתגר בתוך עצמו, מתפרץ בכעס או מתנהג באופן לא מותאם לסביבה או לגילו הוא זקוק לתמיכה מקצועית. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את הנזק הנובע מתחושת הכישלון, העלולה להיווצר אצל הילד המתקשה בחברה ובלימודים.
בעבודתי עם ילדים אני משלב את העקרונות של שיטת אלבאום טיפול באמצעות משחק – play therapy – בהתאם לצרכים הייחודיים של כל ילד. שיטת אלבאום מתמחה בטיפול בלקויות למידה וקשיי תפקוד, כגון: דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז או כשל בוויסות חושי ותנועתי. טיפול באמצעות משחק מיועד לסייע לילדים המתקשים בתחום הרגשי-חברתי, כגון: קושי בתקשורת חברתית, חרדות והתפרצויות זעם.
שאלות נפוצות בטיפול רגשי לילדים
אני רואה חשיבות רבה במעורבות ההורה בתהליך הטיפולי של הילד. לכן מסגרת הטיפול מובנה באופן כזה שבסוף כל מפגש ההורה מוזמן ל 10-15 דקות אחרונות בהם מתאפשר לילד לשתף את ההורה בתכנים שעלו בטיפול. לשלב זה יש ערך רב מכמה סיבות:
- לילד מתאפשר רגע מיוחד בו הוא יכול להביעה את עולמו הפנימי מול ההורה אשר לא מקבל ביטוי ביום יום. כמו היה רוצה לומר, אמא אבא תראו את מה שאני עובר, תהיו גאים בי על איך שאני מתמודד.
- להורה יש הזדמנות להרגיש את מהלך הטיפול ולהישאר בלב העניין מבלי ללחוש מנותק מהתהליך הרגשי שהילד שלו עובר.
- בזמן זה שההורה נכנס לחדר מתאפשר לי לראות באופן ישיר את הקשר בין ההורה והילד דבר שמלמד אותי רבות על עולמו ומאפשר לי לתת הדרכה להורה כיצד נתן לתמוך בתהליך באמצעות שנויים שאפשר לעשות בבית.
יש לומר שבפרק הזמן הזה אי אפשר לדבר על הכול בנוכחות הילד ובמידה שיש צורך ניתן לקבוע פגישה מלאה איתי בה נוכל לדבר על הדברים בחופשיות. כמובן במפגש הראשוני ההורה מוזמן להישאר עם הילד בחדר עד ששניהם מרגישים מספיק בנוח ויש תחושה שהילד יכול לאפשר להורה לחכות לו בחוץ.
ילדים עשויים להתנגד להגיע לטיפול ממגוון סיבות, חלק מהסיבות ברורות לנו כגון קושי להתמודד עם מצבים חדשים, תחושת בושה לחשוף את עצמם, נטייה לסרב להורים כחלק ממאבקי כוח. לעתים הסיבות עשויות להיות לא ברורות ומתגלות במהלך הטיפול עצמו. כהורים התפקיד שלנו הוא לפעול לטובת הילדים גם אם ברגע מסוים הם מתנגדים ולא משתפים פעולה. ההורות מלאה ברגעים בהם אנו נדרשים להניעה את הילד לפעולות שמנקודת מבטינו הם למענו גם אם הוא לא אוהב אותם, כמו צחצוח שניים, לחגור חגורת בטיחות או ללכת לבית הספר. כשעולה צורך לקחת את הילד לטיפול לרוב הוא לא מבין לאן הוא מגיע, ולמה לוקחים אותו, חשוב שהמסר יהיה שכל אדם יכול לעתים להיעזר במישהו כדי להתמודד עם קשיים, על מנת שנוכל במפגש הטיפולי לאפשר לו ילדות שמחה ובריאה. על אף המחויבות של ההורה למפגש הטיפולי אי אפשר לכפות על הילד את המפגשים. לאחר שההורה והילד מגיעים למפגש הראשוני תפקיד המטפל להצליח למוסס את ההתנגדויות וליצור קשר שבמהלך הזמן יהיה בו שילוב בין הבעת רגשות מורכבים והנאה מחוויית המפגש.
לא פשוט להכיר בכך שהילד שלך מתמודד עם קושי משמעותי שמשפיע על שמחת חייו וההתפתחות הבריאה כפי שהייתם רוצים שתהיה. לעתים אתם כהורים הם אלו שמרגישים שיש משהו לא כשורה, ולעתים תשומת הלב לקושי של הילד עולה מתוך המסגרת החינוכית. קשיים חברתיים, פחדים, התנהגות שלא מותאמת לגיל, הפרעת קשב וריכוז, התפרצויות זעם, קושי בדחיית סיפוקים וקבלת סמכות הם דוגמאות נפוצות לאתגרים שילדים מתמודדים אתם. במידה והקשיים נמשכים זמן רב או שהם מתבטאים באופן קיצוני אז מומלץ לפנות לטיפול רגשי שיוכל לסייע לילד ולכם.